האבטיח (Citmullus Vulgaris Shrad) שייך למשפחת הדלועים ומוצאו מאפריקה. זהו צמח חד שנתי משתרע שמתאפיין במערכת שורשים מפותחת. צמח האבטיח הינו חד-ביתי והפרחים הינם חד-מיניים. מרבית זני האבטיח המגודל בארץ הינם חסרי-זרעים (seedless) ומאופיינים במתיקות גבוהה. זנים אלו זקוקים לזן מפרה שיישתל בשדה, כשבדרך כלל שיעורו הינו כ-25-30% מהשתילים.
גידול האבטיח בארץ מתפרס מהדרום ועד הצפון, כשהיציאה לשוק נקבעת על פי המיקום הגיאוגרפי. הפירות הבכירים יוצאים מהערבה וכיכר סדום ולאחר מכן מבקעת הירדן. לאחר מכן יוצא הפרי מהנגב המערבי ומהעמקים הצפוניים ובסוף העונה מגיע הפרי ממרכז הארץ וכן מעמקי הצפון.
דישון האבטיח יכול להיעשות הן על ידי דישון יסוד והשלמות בדישון ראש והן באמצעות הדשייה לאורך הגידול, החל משלב השתילה וההתבססות. את תכנית הדישון מומלץ לתכנן גם באמצעות בדיקות קרקע שנעשות טרום השתילה. האבטיח איננו נחשב לצרכן דשן גדול ואף יש להיזהר שלא להגזים עם כמויות חנקן בתחילת הגידול.
הדשנים הנפוצים ביותר הינם חנקת אשלגן וכן הדשנים מסדרת דשן-כל: 20-20-20, 23-7-23 כתלות בשלב הגידול ובסוג הקרקע. לבניית תוכנית דישון והתייעצות ניתן לפנות לאחד מהאגרונומים האזוריים של חיפה.