העגבנייה (Solanum lycopersicum) היא צמח ממשפחת הסולניים, שמקורו באזורים ההרריים של דרום אמריקה. צמח העגבנייה הוא בדרך כלל צמח חד-שנתי בעל גבעולים עשבוניים. הוא מתפתח כשיח, כאשר הענפים הצעירים גדלים כלפי מעלה ועם התפתחות הצמח הם רובצים על הארץ בגלל משקל הפרי. מהגבעולים מפתח הצמח בקלות שורשים משניים.
כיום מגדלים מגוון עצום של זני עגבנייה, החל מעגבניות אשכול ועד זנים שונים של עגבניות צ'רי במגוון צבעים וצורות. עגבנייה הינה גידול הדורש חום לגידולו. טמפ' אידיאליות נעות בין 18-27 מעליות צלזיוס. מתחת ל-10 מעלות צלזיוס תחול פגיעה בפריחה ובחנטה. קרה תפגע קשות בגידול. טמפ' גבוהה מ- 35 מעלות צלזיוס תגרום להפלת פרחים. עוצמת הארה חשובה מאוד לצבירת סוכרים בעלים ותשפיע ישירות על כמות הפרי שהצמח יכול לכלכל. עגבנייה זקוקה לכל הפחות 6 שעות שמש ישירה ע"מ לפרוח ללא קשר למספר שעות אור בפועל. הארה חזקה מידי תגרום לסדקים, מכות שמש וקבלת צבע לא אחיד בפרי.
העגבנייה מעדיפה קרקע מנוקזת בעלת מבנה יציב. מערכת השורשים נמצאת עד לעומת 60 ס"מ, כאשר 70% מהשורשים מצויים ב- 20 ס"מ הראשונים. ניתן לשתול עגבנייה במגוון מצעים מנותקים.
קיימים כמה טיפוסים של צימוח, כשהעיקריים הם זנים מסיימים או בלתי-מסיים. בזן מסיים הצימוח מסתיים לאחר מספר קבוע של תפרחות. זמן הגידול הניו 90-150 יום מיום השתילה. זנים מסיימים מיועדים לעגבניות תעשייה הנקטפות ידנית או מכנית ועל כן אחידות ההבשלה חשובה מאוד. זן בלתי מסיים הצימוח לא מסתיים עד עקירת הצמח או הפסקה חיצונית אחרת. זמן הגידול נע בין 120-300 יום לעונה. הפרי נקטף סלקטיבית ידנית לאורך כל העונה ולכן מבשיל בגלים. יש חשיבות להבשלה הדרגתית לפי קומות.
את העגבניות מגדלים הן למאכל והן לתעשייה. העגבניות למאכל כתוצרת טרייה גדלות במשך כל השנה בשטחים פתוחים, בבתי צמיחה ובתי רשת. בעבר היו מגדלים עגבניות בשטחים פתוחים ללא הגנה מפגעי האקלים. עם גידול בביקוש לעגבניות בכל חודשי השנה והגברת השימוש בבתי צמיחה התרחב מאוד גידול העגבניות. גידול עגבניות בבתי צמיחה מוגנים מאפשר לקבל בכל השנה פרי איכותי וכיום מרבית העגבניות מגודלות בבתי צמיחה וחממות. בעונות האביב והקיץ המוקדם מגדלים עגבניות לתעשייה בשטחים פתוחים. גידול עגבניות צ'רי נעשה בשטחים מוגנים אך גם בשטחים פתוחים.
דישון הוא מרכיב חשוב מאוד בקבלת פרי עגבנייה איכותי, אם על ידי יסודות ספציפיים שמשפיעים, כאשלגן וסידן, ואם ע"י רמת המליחות הכללית בקרקע, המשפיעה על גודל פרי ומתיקותו. דשני האיכות של קבוצת חיפה הינם הדשנים העיקריים המשמשים כיום לדישון עגבניות בארץ. הדשנים הנפוצים ביותר הינם חנקת אשלגן וכן הדשנים מסדרת דשן-כל: 20-20-20, 18-18-18 ובפרט 17-10-27 ו-20-2-30, כתלות בשלב הגידול ובסוג הקרקע. בתחילת הגידול, בשלב ההתבססות משתמשים בדשנים מאוזנים ומשלב החנטה והקטיף עוברים לשימוש בדשנים עשירים באשלגן, לקבלת פרי איכותי. לבניית תוכנית דישון והתייעצות ניתן לפנות לאחד מהאגרונומים האזוריים של חיפה.
