ההיסטוריה של מחקר החיטה בחוות אהרונסון

גילוי "אם" חיטת הבר על ידי אהרון אהרונסון בצפון הארץ בשנת 1906 עורר סנסציה בעולם הבוטניקה. בעקבות תגלית זו הקים אהרון אהרונסון, שהתפרסם בעולם, את חוות המחקר החקלאית הראשונה בארץ ישראל בשנת 1910, כאשר  בזמן שלטון האימפריה העות'מאנית. החווה פעלה עד 1917, אז נהרסה על ידי הממשל הטורקי במהלך המלחמה עם בריטניה על השליטה בשטח ארץ ישראל.
 
חיטה היא גידול בסיסי שהביטחון התזונתי העולמי תלוי בו, והגדלת הפריון והערך התזונתי שלו הם קריטיים לאבטחת התזונה של האוכלוסייה העולמית הגדלה. מאז גילויו של אהרון אהרונסון, נעשה שימוש בחיטת הבר בתוכניות רבייה ברחבי העולם, מה שמאפשר לשפר את האיכות התזונתית של גרגרי חיטה, עמידות למחלות ותנאים מגבילי מים.
 
בשנת 2014 יזמה חיפה את פרויקט החייאת חוות אהרונסון , המחבר בין הרוח החלוצית של אהרון אהרונסון לבין ערכי חיפה. מלבד שיקום המבנים המקוריים, חיפה הקימה מתקני מחקר מתקדמים, כולל חממה מודרנית מאובזרת ומטעים.
 
בעקבות מורשתו של אהרון אהרונסון, חיפה ממשיכה לערוך ניסויים חקלאיים בחיטה בשיתוף עם אוניברסיטאות ישראליות. ניסויים בחיטה נערכים כיום על ידי המכון לאבולוציה (IoE) של אוניברסיטת חיפה, בראשות פרופ' אסף דיסטלפלד.
 
שני ניסויים עיקריים מתנהלים בחיטה כיום בחווה:

• המכון לאבולוציה ובנק הגנים לדגנים (ICGB) באוניברסיטת חיפה עורכים מחקר מדעי לפתח אוכלוסיות של זני חיטה שונים.
• קבוצת חיפה עורכת ניסויונות במוצרים חדשניים להזנת צמחים וביוסטימולנטים לחקלאות מודרנית. הניסויים השנה מחפשים מספר ביוסטימיולנטים שיכולים לסייע בזמן עקת בצורת.

ההיסטוריה בת מאת השנים של חקר החיטה בחוות אהרונסון, שהחלה עם תגליתו יוצאת הדופן של אהרון אהרונסון ונמשכה על ידי הרוח החלוצית של חיפה, ממשיכה גם היום לתרום לביטחון התזונתי העולמי באמצעות ההתקדמות בחקר החיטה.