חקלאים בכל העולם כבר גילו מהו המרכיב שישפר את היבולים שלהם

כלורידים שמקורם בדישון באשלג גורמים לעלייה במליחות הקרקע, לרעילות ולפגיעה באיזון הביולוגי של הקרקע. כל אלה פוגעים בהתפתחות התקינה של הצמח וגורמים לפחיתה ביבול. דישון בחנקת אשלגן, לעומת זאת, מספק אך ורק יסודות הזנה חיוניים לצמח ואף מפחית את הנזקים מכלור המצוי בקרקע או במי ההשקיה.  

 

כלוריד נצרך על ידי צמחים וחיוני להם, אך הוא נדרש בכמויות קטנות בלבד. הכלור המצוי בקרקע, במי ההשקיה ובאזורי חוף גם במי הגשמים, מספק את צורכי הצמחים. מחקרים הראו כי רמות הכלוריד ברקמות הצמחים גבוהות פי 10 עד 100 מן הכמות הנדרשת לצמיחה מיטבית, נתון המאשר כי הצמח מקבל את הכלור הדרוש לו מן הסביבה.  יתר על כן, רמות הכלוריד הגבוהות בקרקע מזיקות לצמח ופוגעות ביבול.

כמויות גבוהות של כלוריד שממקורן בדישון לא מיטבי גורמות לעליה במליחות הקרקע, לרעילות ולפגיעה באיזון הביולוגי של הקרקע. כל אלה פוגעים בהתפתחות התקינה של הצמח וגורמים לפחיתה ביבול. נזקי הכלור כוללים עיכוב בהתפתחות הצמח, צריבת עלים ובהמשך גם נשירה, פחיתה ביבול וירידה באיכותו. יש לזכור כי גם אם במהלך העונה פגיעות הכלור אינן ניכרות לעין, היבול עלול להיפגע.
דישון המוסיף כלורידים לקרקע מצריך הגדלה משמעותית של כמויות ההשקיה כדי למנוע הצטברות של מלחים באזור השורשים. השקיה עודפת זו עומדת בניגוד לשאיפה שלנו לייעל ככל האפשר את השימוש במים.

רשימת הגידולים הרגישים לכלור או למליחות כוללת שקדים, אפרסקים, אבוקדו, בננות, הדרים, ענבים, מנגו, משמש, פירות יער שונים, חסה, בצל, פלפל, עגבנייה, תפוחי אדמה, פרחי קטיף שונים ועוד. 

השימוש באשלגן כלורי מעלה במידה משמעותית את ריכוזי הכלוריד בקרקע ובאזור השורשים של הצמח. יוני הכלוריד מעכבים קליטה בצמח של ניטרט, סולפט ויסודות הזנה חיוניים נוספים. השימוש באשלגן כלוריד מוסיף 760 גרם כלורידים לכל קילוגרם של אשלגן שמיושם בקרקע. לשם השוואה, תכולת הכלוריד בחנקת האשלגן היא אפסית.

 

חנקת האשלגן מכיל 100 אחוז יסודות הזנה לצמח, מונע הצטברות כלור ומליחות ומבטיח כי הקרקע לא תזוהם בשאריות כלשהן.

"השימוש בחנקת אשלגן מונע תוספת לא רצויה של כלור, והודות לתכולת החנקה שבו הוא אף מפחית את קליטת הכלור בצמח ואת נזקי הכלור במקרים שבהם יש ריכוז גבוה של כלור בקרקע או במי ההשקיה", אומר טל שני, מנהל השיווק של הדשנים המסיסים בקבוצת חיפה. 

לדברי טל, הסינרגיה האפקטיבית בין החנקה לבין האשלגן משפרת את קליטת יסודות ההזנה על ידי הצמח ואף מבטיחה יעילות מרבית של הדשן. הודות לרמת המליחות הנמוכה של חנקת האשלגן, השימוש בו מייתר את הצורך בהשקיה עודפת, וכך גם השימוש במים יעיל וחסכוני יותר. 

קבוצת חיפה היא מובילה עולמית בייצור ואספקה של חנקת אשלגן ושל מגוון דשנים המציעים פתרונות הזנה יעילים ומדייקים לחקלאות מתקדמת. 

מגוון ניסויים שנערכו תוך שימוש בסוגי יבול ואשר התקיימו באתרים שונים מוכיחים בעקביות את התועלות של חנקת האשלגן בהשוואה למקורות אחרים של אשלגן.

בניסוי שערכה קבוצת חיפה נערכה השוואה בין חנקת האשלגן לבין אשלגן כלורי בעגבניות חממה באדמת חמרה חולית. היבול שהתקבל בטיפול שקיבל חנקת אשלגן היה גבוה ב-17.4 אחוזים.

בניסוי שנערך בפרו בתפוחי אדמה בתנאים של חשיפה לכלור ולמליחות, הדישון בחנקת אשלגן השיג כמות יבול גדולה יותר מאשר אשלגן סולפט ואשלגן כלוריד.

לבחירת מקור האשלגן המתאים יש חשיבות קריטית גם עבור מגדלי השקדים בקליפורניה, שנאלצים להתאים עצמם לתקנות ממשלתיות המגבילות את השימוש בדשנים ומטרתן למנוע המלחה וזיהום מי תהום בשאריות דשן. ניסוי רב-שנתי שנערך בקליפורניה המחיש אף הוא בבירור את היתרונות של חנקת האשלגן. כאשר נעשה שימוש בחנקת אשלגן, היבולים היו גבוהים בעד 22 אחוזים בהשוואה לשימוש באשלגן כלורי, אשלגן סולפט ואשלגן תיוסולפט. בנוסף, הדישון בחנקת אשלגן שיפר את יעילות ניצול החנקן בשיעור של 13 אחוזים.
בגידולי חיטה ופולי סויה באיטליה, השימוש בחנקת אשלגן הניב גידול של 8-17 אחוזים ביבול החיטה ושל 5-12 אחוזים ביבול פולי הסויה, גם כאשר ניתן כתוספת לדישון יסוד באשלגן כלורי. בוויאטנם, היישום של חנקת אשלגן בנוסף לדישון יסוד באשלגן כלורי הגדיל את יבולי שדות האורז בשיעור של עד 16 אחוזים. 
ניסוי שנערכו בטורקיה על מלוני חממה שהושקו במים מליחים הראה כי יישום חנקת אשלגן הפחית במידה משמעותית את השפעות המליחות על התפתחות הצמח ועל יבולי הפרי.

גם כעת נערכים ניסויים שמטרתם לבחון את התועלות הגלומות בחנקת אשלגן עבור החקלאים, ואת הסיכונים הנלווים לשימוש במקורות אשלגן חלופיים. מקורות אלה, גם אם מחירם נמוך יותר, פוגעים ביבול, באיכות התוצרת החקלאית, ולאורך זמן – גם בפוריות הקרקע.