התפלה הינה שם כולל לתהליך טיהור מים שאיכותם ירודה בשל תכולה גבוהה של מלחים, ושאינם ראויים לשתייה או שימוש חקלאי (כגון מי-ים או מי תהום מליחים). עם השימוש ההולך ומתרחב במי התפלה ברשת אספקת המים הארצית, נוצר צורך להתאים את הרכב יסודות ההזנה בתמיסות דשן, בעיקר בגידולים אינטנסיביים בחממה ובתי רשת. התאמה זו נדרשת כיון שבתהליך ההתפלה מסולקים מן המים גם יסודות הזנה חיוניים כמו גופרית, חנקן, מגנזיום וסידן. מחסור אקוטי בשני האחרונים, מורגש משמעותית
 |
| בדיקות משאבים בקרקע חולית - חממת נוריות, מושב מאור עמק חפר |
שילוב של מי התפלה ברשת המים גורם לכך שאיכות המים המשתנה: ”מהילת“ המים גרמה לירידה בריכוזי יסודות ההזנה שבעבר נמצאו ברמות גבוהות. כתוצאה מכך, נצפו תופעות פיזיולוגיות של מחסורים בגידולים כמו נוריות, כלניות, נץ-חלב, ענפי קישוט ירוקים, גיפסנית וירקות. הבעיה חמורה אף יותר בקרקעות בינוניות-קלות, להן יכולת מוגבלת בספיחה והחזקה של יסודות הזנה. בעוד שסידן (Ca) מוסף למים באופן מלאכותי בתהליך ההתפלה ביחס של 30 מ“ג/ליטר, כדי שיהיו מתאימים לשתייה ובריאות אדם, המגנזיום (Mg) אינו מוסף כלל. כך, ערבוב מי התפלה במי ההשקיה ביחסים שונים יוצר מים באיכויות שונות. ירידת ערכי המוליכות החשמלית (EC) הדליקה ”נורה אדומה“ אצל מגדלים שהחלו להבחין בתופעות חסר. לדוגמה, מים שנדגמו באזור השרון (עולש - בארותיים). EC של 5.0 cm/ms ,הכילו 45 מ“ג/ל סידן ו 17 מ“ג/ל מגנזיום ובהשוואה, הערכים בעבר היו בממוצע EC של 1.1 cm/ms והכילו כ 40 מ“ג/ל מגנזיום ויותר מ-90 מ“ג/ל סידן.
המצב המתואר הוא מדגם נקודתי ומשתנה על בסיס יומי בין אזור לאזור. קשה לחזותו או להעריכו בצורה כמותית מדויקת. ניטור נקודתי קבוע על קו ראשי של ישוב (מד EC) או ראש מערכת במשק, הוא פתרון אפשרי אך יקר מאוד, ודורש התקנה, תחזוקה וכיול מקצועיים. בפועל בשטח, פיצוי על רמות הסידן והמגנזיום מיושם בצורה כמותית - בתוספת שבועית או במינון הזרקה קבוע, תוך התחשבות בכמות היסודות שיש במים והערכה גסה של תנודתיות ”מיקס“ מי ההשקיה וההתפלה שמזינים את רשת המים האזורית.
טבלה 1 :דוגמה למיכל תמיסת מגנזיום + סידן להזנה פרופורציונלית קבועה או כמותית שבועית לפי החלטת המגדל.
היחס בליטר תמיסה הוא 2:1 סידן: מגנזיום המכסה את דרישות פיצוי המחסורים לרוב הגידולים. תרכובת זו תורמת גם חנקן ויש לכלול זאת בתכנית הדישון הכללית.
את ההרכב המתואר בטבלה 1 חשוב ליישם באותו מיכל, ומומלץ שלא לערב חומרים אלה במיכל הדישון העיקרי המכיל חנקן-זרחן-אשלגן בשל תואמות כימית מוגבלת. הזרקה לאותו קו השקיה עם תמיסת הדשן העיקרית במינון כמותי או פרופורציונלי אפשרית ומומלץ להתייעץ עם אגרונום חיפה לפני יישום וקביעת מינון ההזרקה והתאמה מירבית לצרכי הגידול, מצב השטח מערכת הדשן ושילוב עם נוסחת הדשן העיקרית (נוסחאות מומלצות הן מסדרת דשן-כל המכילות חנקן בפרופורציה מתאימה).
